שאו את ראש בני ישראל- ענינה של ספירה 

פנחס תשע"א

" ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' אל משה....שאו את ראש כל עדת בני ישראל"

לאחר המגפה בה מתו עשרים וארבע אלף מבני ישראל, או' הקב"ה למשה ואהרון "שאו את ראש בני ישראל".                                                                                                    התורה מסכמת מנין בנ"י ומוסיפה לכל שם(למעט השם ימנה) את האות "ה" בראשה והאות "י" בסופה.ראובן מתקרא הראובני, שמעון השמעוני וכו'. או' רש"י אמרו המדינים, מה חושבים בנ"י שהם משייכים עצמם לשבטים, הרי המצריים שלטו באימותיהם ולמעשה האבות הינם מצריים, לכן העיד הקב"ה שאבותיהם הינם יהודים בכך ששם את שמו בשמם.היינו בהוסיף האות "ה" והאות "י", לשמותם, אותיות שמו ית' מעיד הקב"ה על אביהם שהינו יהודי.

או' ר' נתן "הוסיף לכל אחד מישראל "ה" ו"י" משמו לומר שמי, שם שלי, מעיד עליהם, כמו שכתוב שבטי יה".

גם לאברהם מוסיף הקב"ה האות "ה"  לשמו אני, הנה בריתי אתך; והיית, לאב המון גוים.ולא-יקרא עוד את-שמך, אברם; והיה שמך אברהם, כי אב-המון גוים נתתיך.

גם ליוסף מוספת האות "ה" לשמו שנא'  ו  עדות, ביהוסף שמו--    בצאתו, על-ארץ מצרים;שפת לא-ידעתי    אשמע.

הוספת האות "ה" לשמו של אברהם הייתה בעת ציווי על המילה, המול לכם, כל-זכר.ונמלתם, את בשר ערלתכם; והיה לאות ברית, ביני וביניכם.שינוי שמו של אברהם  ענינו, החלת הברכה של והיית, לאב המון גוים  על אברהם.

הוספת האות "ה" ליוסף" הייתה בגין שמירת יוסף את עצמו מאשת איש. יוסף בבורחו מפני אשת פוטיפר אשר ביקשה "שיכבה עימי", בבריחה זו הראה את שמירת הברית ע"כ הוסיף הקב"ה האות "ה" לשמו.

אומר הזהר, כל מי ששומר את עצמותו, היינו את בריתו, הברית עם הקב"ה כדברי הקב"ה לאברהם "ואתה את בריתי תישמור", נקשרת באדם זה השכינה.

בלעם בראותו ש"מה אקוב לא קבו אל ומה אזעום לא זעם ה'", היינו קללותי אינן יכולות לחול על עם ישראל שכן לא קבו אל ולא זעם ה'.אמר בלק ע"מ לקללם, יש הצורך לגרום לישראל לחטוא חטא אשר יגרום ויעורר זעם ה'.

יודע בלעם, אלקי  ישראל שונא זימה.זימה הינה הפגיעה בברית קודש, אותה ברית בגוף האדם אשר מצווה עם ישראל לישמור ויאמר אלהים אל-אברהם, ואתה את-בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך, לדרתם.פגיעה בברית זו תגרום לפגיעה בברית בין הקב"ה לעם ישראל אזי יתעורר הכעס ולא תתקיים הבטחתו של הקב"ה  ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל-ארץ כנען, לאחזת, עולם; והייתי להם, לאלהים.פגיעה בברית יוצרת נתק בין עם ישראל לקב"ה.

לכך המליץ בלעם לברק לחתור.לחתור ליצירת הנתק בין עם ישראל לאלוקיו, זאת ע"י הפרת הברית המחברת עם ישראל לאלוקיו.בלק בעצתו של בלעם הלך, אף הצליח והביא למגפה בה מתו עשרים וארבע אלף מבני ישראל.

ידוע, קודם לכל  מכה, נוצרת תרופה לה.הקב"ה או' למשה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל"

הדרך, האמצעי לתיקון חטא זה, הינה ע"י המניין אחד לאחד.המניין או' ר' נתן ענינו "לעורר כח כל נפש ונפש משישים רבוא ישראל, כדי להמשיך בחינת נקודה טובה שיש בכל נפש מישראל".או' ר' נתן בכל איש מישראל טמונה, נמצאת נקודה טובה.נקודה זו היא הבסיס המחיה ומקיים את האיש הישראלי.מטבע האדם יש ולא ייתן ליבו לאותה נקודה ישראלית וח"ו ילך בדרכים אשר אינן תואמות לשורש נשמתו.ע"מ להחזיר האיש לישראליותו יש לחברו לאותה נקודה הנמצאת במהותו.החיבור לנקודה הינה ע"י הקריאה בשמו, ע"י המנין.המנין אחד לאחד מראה לאדם שאיננו רק חלק מציבור אלא הינו למעשה אחד יחיד ומיוחד.יחיד ומיוחד ואין בלתו בעולמו של הקב"ה.היינו עולמו של הקב"ה נצרך לו, נצרך לכל אחד ואחד.כל אחד ואחד ומהות תפקידו בעולם.בהחסר האדם, יחסר העולם.המנין, נתינת החשיבות לכל אחד ואחד מעורר כח הנפש, כדברי ר' נתן.מעוררת מהותו של האדם ומושך הנקודה הטובה אשר בו.מייד שב לדרך מהותו.

יידע כל יהודי לבקש להיחבר לאותה נקודה טובה שיש בו, לעורר נפשו.כך יוכל לכל אשר בא עליו ואזי גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה (תהילים קלט). היינו בהיות חושך, לאדם זה, לא יחשיך והלילה כיום יאיר.

שבת שלום

דויד לקס _אמת